ת"א
בית משפט השלום רמלה
|
2256-07
28/07/2011
|
בפני השופט:
זכריה ימיני
|
- נגד - |
התובע:
דוד חיים
|
הנתבע:
1. עזבון המנוח מזרחי ציון ז"ל 2. שרה מזרחי 3. אליהו מזרחי 4. איתן מזרחי 5. איילת מזרחי 6. חנניה מזרחי
|
פסק-דין |
פסק דין
אחיו של התובע היה נשוי עם הנתבעת 5. לטענת התובע, אביה של הנתבעת 5, מזרחי ציון ז"ל, לווה ממנו את הסך 118,440 ₪, ומידי פעם בפעם ביקש לדחות את מועד הפרעון, אך נפטר לפני שפרע את ההלוואה. התובע תובע מיורשי המנוח את פירעון ההלוואה.
כללי:
בעלי הדין:
1.התובע, עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות, והא אחיו של הגרוש של הנתבעת 5.
2.הנתבע 1 הוא עזבון המנוח מזרחי ציון ז"ל (להלן-"המנוח")
הנתבעת 2 היא אלמנת המנוח.
הנתבעים 3 עד 6 ילדיו של המנוח.
תביעת התובע:
3.ביום 4.12.01 התחתנו הנתבעת 5 ואחיו של התובע. בהתאם לעדויות, המנוח ראה את התובע לראשונה במועד זה.
4.טוען התובע כדלקמן:
בחודש 1/02 או בסמוך לכך פנה אליו המנוח ובקש ממנו הלוואה בסך 118,440 ₪ לרכישת דירה. את ההלוואה התחייב המנוח להחזיר עד ליום 1.5.02. מתוך יחסי האמון שהיו בין התובע לבין המנוח, הלווה לו התובע את הסך 118,440 ₪, כאשר את ההלוואה מסר לו התובע בחצר ביתו של התובע. להבטחת פירעון ההלוואה מסר המנוח לתובע שיק מס' 2220049 על הסך 118,440 ₪ המשוך על בנק הפועלים בע"מ (12) סניף בילינסון (552) (להלן-"השיק"). סכום השיק נכתב ע"י הנתבעת 5 ונשא את חתימתו של המנוח. בשיק אין את שם הנפרע ואת מועד הפירעון;
לפני מועד פירעון ההלוואה ביום 1.5.02 פנה המנוח לתובע ובקש ממנו לדחות את פירעון ההלוואה לשנה, ליום 1.5.03, תמורת תשלום רבית בסך 2% לחודש, והתובע הסכים לכך;
לפני מועד פירעון ההלוואה ביום 1.5.03 פנה המנוח לתובע ובקש ממנו לדחות את פירעון ההלוואה לשנה, ליום 1.5.04, תמורת תשלום רבית בסך 2% לחודש, והתובע הסכים לכך;
לפני מועד פירעון ההלוואה ביום 1.5.04 פנה המנוח לתובע ובקש ממנו לדחות את פירעון ההלוואה לשנה, ליום 1.5.05, תמורת תשלום רבית בסך 2% לחודש, והתובע הסכים לכך;
לפני מועד פירעון ההלוואה ביום 1.5.05 פנה המנוח לתובע ובקש ממנו לדחות את פירעון ההלוואה לשנה, ליום 1.5.06, תמורת תשלום רבית בסך 2% לחודש, והתובע הסכים לכך;
במהלך שנת 2005 נוצר קרע בין הנתבעת 5 לבין אחיו של התובע, והחלו להתנהל ביניהם הליכי גירושין. בנוסף, המנוח חלה מאד;
לקראת מועד פירעון ההלוואה ביום 1.5.06 הודיע המנוח לתובע כי בכוונתו למכור חלק מדירה השייך לו ולפרוע את ההלוואה, ובקש ארכה נוספת של מספר חודשים תמורת רבית של 2% לחודש, והתובע הסכים;
ביום 9.8.06 הלך המנוח לעולמו, ומתוך כבוד למנוח ולבני משפחתו עיכב התובע את תביעתו לפירעון ההלוואה. אך כשנודע לתובע כי הנתבעים פנו לרשם לענייני ירושה להוצאת צו קיום צוואת המנוח, הגיש את תביעתו זו.
לאור האמור לעיל תובע התובע מאת הנתבעים את הסך 376,149 ₪. סכום זה כולל את קרן ההלוואה הנטענת בסך 118,440 ₪ ואת הרבית בסך 257,709 ₪.